יום שלישי, 23 ביוני 2009

אז מה עושים כשחם?

אז יש כמה אפשרויות:
א.לרבוץ בבית כל היום כשהמזגן פועל ומקרר במרץ.
ב. ללכת לחוף הים כשהפעולה היחידית שעושים זה להסתובב מהבטן לגב. {אופציה קצת בעייתית בשבילנו בגלל העור הבהיר שלנו והעובדה שאם נישאר בים כל היום נחזור הביתה כמו עגבניות צלויות- לא מראה מלבב}
ג. להסתובב בקניון כל היום ולסקור את הסיילים האחרונים. {ועם כל אהבתנו הרבה לשופינג ולקניונים, גם זה נהיה משעמם בסופו של דבר.}
או, האופציה הרביעית והאהובה עלינו ביותר, {אנחנו יודעות שאתם במתח.. }- ברד!!! אין כמו ברד צונן בשעות הכי חמות של היום. הוא מגיע בכל הטעמים, והצבעוניות שלו פשוט עושה טוב על הנשמה.
אז רכשנו לנו מכונת ברד סמלית וקטנה, לא משהו בומבסטי שמשתלט לנו על כל המטבח, אבל מכונה שבהחלט עושה את העבודה. תשמעו, הדבר הזה פשוט ממכר, אפילו יותר משוקולד. אז אחרי שהפכנו את המטבח למעבדת ניסויים, ואחרי נסיונות אינספור של צירופי טעמים שונים ומשונים, הגענו למסקנה- ברד אננס לימונענע זה הכי טעים שיש.
מיד אחרי ששתינו כוס ברד צוננת ואגרנו כוחות כדי להתמודד עם החום המטורף שהולך בחוץ, החלטנו שהגיע הזמן לצאת קצת מהבית והלכנו לנו לסיבובון קטן באשדוד, סתם כדי להתאוורר.

לימור:



חולצה- מנגו. שורט- לוצ'י. חגורה- forever21. תפאורה- עץ הזית החביב שיש לנו בגינה.



אדוה:


שמלה- forever21.
עד הפוסט הבא, לימור&אדוה.

יום ראשון, 21 ביוני 2009

כי הבטחות צריך לקיים, לא?

אז הנה, אנחנו מקיימות. הבטחנו עדכונים שוטפים ועמדנו בכך.
אנחנו לגמרי נהנות מכל המצב הזה של החופש האינסופי {טוב נו, לא אינסופי, אבל חודשיים של שקט נפשי ושל רוגע מוחלט לגמרי מספקים אותנו}. החופש מאפשר לנו לעשות דברים שרצינו לעשות אבל לא הספקנו לפני, בין היתר לתחזק את הבלוג ולעדכן אותו בצורה שוטפת.
הדבר היחידי שלא כיף בחופש, זה שעם תחילתו אנחנו כבר יודעות שחום הבלהות של ארץ ישראל הקטנה שלנו עומד להגיע. מה שקצת מקשה על היציאה מהבית, ועל סיבובי שופינג בשוק שאנחנו כל כך אוהבות. קצת מייגע להסתובב תחת השמש הקופחת מיוזעות ועייפות, ותוך כדי לחפש מציאות מלבבות. אז מצאנו פתרון, או לפחות סוג של פיתרון- כל פעם בימי רביעי של השוק, אנחנו משכימות קום כדי להגיע מוקדם כשמזג האוויר עוד נסבל איכשהו. מה גם שבשעות האלה אין צפיפות בכלל במקום, מה שמקל על הנבירה בערמות הבגדים העמוסות שבדוכני השוק. {זה לא כיף כשמיליון אנשים מסביבך דוחפים ומנסים להגיע בכוח לשמלה הפרחונית שאת שמת עלייה עין לפני כולם!}
ולתמונותינו....

אדוה:




שמלה- שוק אשדוד. נעליים- טו גו.


לימור:










גופיית אוברסייז שהפכתי לשמלה- זברה. חגורה- שוק אשדוד. שרשרת רובוט- שוק אשדוד.
לאחרונה אני מגלה חיבה יוצאת דופן לשרשראות בעלות תליון של יצור מוזר כזה או אחר. מצאתי את שרשרת הרובוט החמודה הזאת באחד מהדוכנים בשוק, תמורת מחיר מציאה של 5 ש"ח בלבד.
עד הפוסט הבא, לימור&אדוה.

יום חמישי, 18 ביוני 2009

הקיץ כאן

ואין דבר שמסמל יותר את הקיץ מאשר החופש הגדול שהגיע אלינו, והטמפרטורות הלוהטות בחוץ. אז היום החופש הגדול התחיל רשמית לתלמידים שבינינו {אהמ אהמ לימור}, וכדי לחגוג את האירוע המשמח הזה שמנו פעמינו הישר לקניון כדי לסגור את השנה עם שופינג מטורף וממוזג. {כי להסתובב במקומות שאין בהם מזגן זה קצת מטורף כרגע..}.
את השופינג פתחנו בשתיית ברד אבטיח תות כדי לצנן קצת את הגרון ולקבל אנרגיה להמשך, ומיד התחלנו בסיבובנו הארוך בקניון. מיד לאחר שתיית הברד נכנסנו לאלדו, מה שהתברר בסופו של דבר כסוג של מזוכיזם בשל המחירים האסטרונומיים שמעטרים את התוויות שמודבקות לנעליים הממש ממש אבל ממש יפות שם. נו באמת, 30% הנחה והמחירים שם עדיין נעים בין 300 ל700 ש"ח?! אאוץ'. זה לא היה כיף. במיוחד לא כשראינו את נעלי העקב עם הניטים שאנחנו מזילות עליהן ריר כבר מתחילת העונה ומחכות שהמחיר שלהן כבר ירד. אז מתסתבר שהוא לא ירד. הוא סוג של נשאר אותו דבר.
אחרי אלדו נכנסנו למנגו, ושמחנו לראות את השלט הורוד של ה-up to 50%. ממנגו יצאנו עם כמה פריטים ממש חמודים. אמנם המחירים שם לא כ"כ זולים עדיין, אבל זאת אחלה נחמה אחרי האכזבה שאפפה אותנו כשיצאנו מאלדו. אחרי שהשופינג נפתח רשמית וכבר התחלנו לסחוב שקיות, נכנסנו לזברה- רשת שאנחנו בדרך כלל לא קונות בה כי איך לומר בעדינות, הבגדים שם לא משהו. אבל לאחרונה הם עברו מין שינוי תדמית שכזה והפעם החוויה הייתה הרבה יותר מהנה. מצאנו שם גופיית אוברסייז אפורה שדומה באופן מחשיד לגופייה שיש ב"אמריקן אפרל", רק במחיר הרבה יותר מזמין והגיוני. כי בינינו, למי מתחשק להוציא עכשיו 150 ש"ח על גופייה?
את הסיבוב קינחנו בזארה. האמת שדווקא ממש הופתענו.. הסיילים שם רק התחילו והמחירים כבר ממש ירדו. אבל לא נשארו בסניף כל כך הרבה דברים {או מידות} אז נאלץ לחכות עד שהפריטים בסניף יחודשו.


ולמה שלבשנו:
אם כבר מדברים על קיץ, שימו לב לשמש המטורפת שהייתה בחצר שלנו. לא ערכנו בפוטושופ שום תמונה..
לימור:






וווהו!! סוף סוף החופש הגדול הגיע.. השנה עברה לי כל כך מהר, בקושי הרגשתי אותה. אני לא מאמינה שעברתי את הבגרות בהיסטוריה. הלמידה לבגרות הזאת כללה שעות אינסופיות של חרישה ולחץ אטומי, אז אני מרגישה ממש הקלה לסיים עם זה כבר. כל כך חיכיתי לחופש הזה, בעיקר בגלל שיש מלא מלא דברים שאני מתכננת לעשות. בין היתר, או בעצם הדבר המרכזי שהולך להעסיק אותי הקיץ זה תפירת הקולקציה הראשונה שלי. אמנם אין לי חנות שבה הקולקציה הזאת הולכת להימכר או משהו, אבל זה משהו שרציתי לעשות כבר מלא זמן וסוף סוף יש לי זמן פנוי לזה. יש לי כל כך הרבה רעיונות, חלק מהסקיצות כבר מוכנות וכל מה שנשאר זה לקנות את הבדים ולשבת לתפור. בקרוב התוצאות יופיעו בבלוג, ואני אוכל לחלוק איתכם את הדבר שאני הכי אוהבת לעשות.
אדוה:


דרך אגב, בגלל שהחופש התחיל, אז יש לנו הרבה זמן פנוי עכשיו- אז צפו לעדכונים שוטפים... אנחנו הולכות לתחזק את הבלוג כמו שצריך.

מקוות שכולכם תנצלו את הקיץ, והכי חשוב- תהנו!!
עד הפוסט הבא, לימור&אדוה.

יום שישי, 5 ביוני 2009

אינסטינקטים חייתים

בוודאי רובכם שמתם לב להדפסים המנומרים שכבשו העונה את מסלולי התצוגות. ההדפס הופיע כמעט בכל מקום: על חולצות, שמלות, מכנסיים, תיקים, ואפילו נעליים. רק שניתן להבחין בשדרוג שההדפס עבר , לא עוד מנומר בצבעיו הקלאסיים חום ושחור- העונה ניתן לראות מנומר בגוונים צבעוניים ובשחור לבן. למרות שההדפס המנומר נתפס בעבר כהדפס טראשי ופרחי, העונה הוא שיקי מתמיד, ויכול לעלות מדרגה כל אאוטפיט בקלות. בעיה אחת לגבי ההדפס הזה, היא שצריך להשתמש בו בזהירות ובמתינות. רצוי לא לשלב יותר מפריט מנומר אחד בהופעה, כי ההופעה שתיווצר תיראה עמוסה מדי ותיקח את ההדפס המנומר לכיוון הלא הנכון, כי בכל זאת, אתם לא רוצים להיראות כאילו כרגע ברחתם ממסיבת תחפושות.
הלכנו ובדקנו מה יש לרשתות הגדולות להציע, ויש פרשנויות לא רעות בכלל לטרנד הפרוע הזה. אנחנו נדלקנו על כמה פריטים חמודים:

מנגו:




tnt
:




הנה כמה אלטרנטיבות לשילוב ההדפס המנומר: באאוטפיט אחד ההדפס המנומר דומיננטי, ואילו בשני הוא על תקן אקססוריז:



12345



ועכשיו לתמונות שלנו...


לימור:












הנעליים החדשות והמדהימות שקניתי כהמשך לשופינג היומולדת שלי:






אדוה:


















עד הפוסט הבא, לימור& אדוה.