יום שני, 22 בדצמבר 2008

חג שמח לכולם!!

חג החנוכה הגיע, ואיתו הסופגניות והסיילים. ואיך אפשר לשכוח את שבוע החופש שמתלווה לכל הסיפור? בקיצור, מה שיוצא מכל העניין הזה זה סופגניות, ספינג'{הגרסה המרוקאית והטעימה יותר}, סיילים וחופש. אבל למה להרבות במילים? בואו נסכם את הפוסט הזה בכמה תמונות. יש לנו ספינג' לאכול!! חג שמח לכולם, תמצו את החופש עד תומו, והכי חשוב- תהנו!!!

לימור:









אדוה:













יום חמישי, 11 בדצמבר 2008

אצא לי השוקה

תרנגול קטן אקנה לי......
האמת היא שתרנגול לא מצאנו, וגם לא כל כך חיפשנו אחד, אבל עשינו אחלה מסע בשוק. הרבה אנשים לא יודעים, אבל שווקים הם בין המקומות המהנים יותר להסתובב בהם. שווקים הם מקום נהדר לקניית מציאות בזיל הזול, והשופינג שם תמיד יהיה מלווה במין תחושת אושר כזאת שאופפת אותך. אנחנו לא יודעות כל כך להסביר את זה, אבל כנראה זה מזג האוויר החמים {רוב הזמן} הדוכנים, והעובדה שהשוק שוכן ליד חוף הים. כל אלה הופכים את השוק למקום כייפי ביותר. אחרי שלא היינו מלא מלא זמן בשוק עקב חוסר זמן, החלטנו להקדיש יום שלם לכל העניין. השקמנו קום כדי להספיק כמה שיותר, והגענו לשוק בערך ב-8:30 כשהמטרה העיקרית היא דוכן הגרביונים. באמת שזה אחד הדוכנים היותר מעניינים שיש. במבט ראשון על הדוכן, הכל יראה שם כמו ערמה אחת גדולה של סמרטוטים מפוזרים בתוך קופסאות קרטון. אבל מי שיש לו כוח ורצון לחפור בתוך קופסאות יצא נשכר מכל העניין. אחרי חצי שעה של חפירות, ומיליוני אנשים שדרכו לנו על הרגליים {אאוץ!} מצאנו את מה שחיפשנו, ויצאנו מהדוכן עם לא פחות מ11 זוגות גרביונים שלא יביישו אף סניף של המשביר לצרכן, והמחיר? ברצפה. כמובן שמצאנו גם בגדים, אבל הגרביונים בהחלט היו הקנייה המוצלחת של היום הזה.

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם במידה ותחליטו ללכת לשוק:
1. אל תבואו עם נעלי עקב. פשוט לא. לא נראה לנו שיש מה לפרט עוד על הסעיף הזה.
2.תמיד נחמד להסתובב עם עוד מישהו בשוק-תביאו איתכם מישהו והחוויה תהיה הרבה יותר מהנה.
3.לא לשכוח כסף קטן! אגורות, שקלים, הכל שימושי בשוק.
4.קחו איתכם מצלמה, כי לא בכל דוכן יש מראות. כשתמדדו משהו ותרצו לראות, גם אם לא תהיה מראה באיזור תוכלו לבקש ממי שהתלווה אליכם לצלם אותכם וככה תראו איך הבגד יושב עליכם.
ועכשיו לתמונות.....











הגרביונים:









לימור:




אדוה:


עד הפוסט הבא, לימור&אדוה.

יום שבת, 6 בדצמבר 2008

שיואו, תראי מה היא לובשת!

לא, המשפט הזה לא יצא מפינו, אלא מפיה של פרחה מתוסכלת אופנתית שנדהמה למראה משהו שהוא טיפה שונה ממוסכמות הסקיני-טוניקה-נעלי בובה {ה100ממות כן? לא סתם}. באמת שאנחנו לא נגד המראה הזה, אנחנו פשוט אוהבות ליצור משהו שהוא קצת מעבר. זה כל הכיף באופנה לא? להתפרע, ולדעת שיש בידייך את היכולת ליצור משהו מפתיע ומעניין כל פעם מחדש. בקיצור, להעביר את האינדיווידואליות שלך דרך הבגד. האמת היא, שאנחנו מוצאות את כל המבטים וההערות המוזרות כמשהו מצחיק, ואפילו מחמיא. רוב הפעמים אנחנו מקבלות פידבקים חיוביים, אבל יש גם את המבטים והתלחששויות האלה שאתם בטח מכירים. מה שהכי חשוב בכל העניין, שזה לא כ"כ מפריע לנו. בהתחלה אולי כן, אבל מהר מאוד מצאנו את הצחוק שבעניין {והנה, אנחנו אפילו כותבות על זה פוסט עכשיו!}. המסקנה שלנו מכל העניין, והמסר שלנו לכל הפאשיוניסטות באשר הן שם, הוא לקחת את כל העניין הזה בצורה הומריסטית, באמת שזאת הדרך הכי טובה להתמודד עם זה.

השבוע, כרגיל, יצאנו שוב לקניות. המסורת הקבועה והאהובה שלנו! הצילומים השבוע היו כיפיים במיוחד, בעיקר בגלל שמצאנו מקומות ממש מגניבים להצטלם בהם, ככה שהשבוע יש לנו הרבה תמונות.


לימור:









אדוה:







עד הפוסט הבא, לימור&אדוה.